האתר נמצא בקצהו המזרחי של רחוב כ”ט בנובמבר שהינו אחד הרחובות הראשיים בבת-ים. הרחוב תוכנן כשדרה רחבה עם שיכוני מגורים של ארבע קומות משני צדדיה, כבישים רחבים ורצועות גינון. הרחוב מתחיל באזור התעשייה במערב, ומסתיים במזרח באופן חד בקיר הפרדה אקוסטי החוצץ בין השכונה לכביש איילון. תמרור שמציין על “דרך ללא מוצא” עורר בנו את העניין לחפש את המוצא עבור התושבים שחיים בסמיכות לדרך מהירה רועשת וקיר ההפרדה. קיר הבטון מתנשא לגובה של כ6 מטר כשלפניו מתפרשת רצועת עפר מונחת.

במרחב שבין הקיר החדש לקיר האקוסטי יצרנו טיפוס חדש של פארק עירוני ורטיקאלי המזמן מוצא מהאין. בקצה הכביש הקמנו קיר חדש ואוורירי מלוחות פיבר-צמנט עם שער כניסה למרחב חדש שבו נפרס מזרון בטון מסוג hydrotex  שמשתפל על הקרקע ומטפס על קיר ההפרדה האקוסטי כמעין מצע “אינסופי” לשימושים פרטיים זמניים. בניגוד לפארקים קונבנציונאליים, בחרנו שהמתקנים/הגומחות יהיו חלק מפני השטח ולא מונחים עליו כאובייקטים, כך שיעודדו פעילויות פרטיות במרחב הציבורי.

העבודה על הפרויקט הינה שיתוף פעולה של אדריכלות ותנועה. המופע שהתגבש במהלך מפגשים עם בני הנוער ממתנ”ס עופר בבת-ים, עסק בחקר התנהגויות המתרחשות במרחב הפרטי והצבתן במרחב הציבורי. המופעים יצרו דיאלוג עם האיכויות החדשות של האתר והדגימו חופש תנועה הנותן לגיטימציה למבקרים להרגיש בבית בחוץ.

הפרויקט בוצע כחלק מהביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים 2008, כשיתוף פעולה בין אדריכל החוקר מרחבים עירוניים לאמנית מופע היוצרת מופעי אימפרוביזציה תלויי מקום (site specific).